בולדוג - המדריך השלם על גזע הכלבים

• בולדוג הוא כלב ממשפחת ה"בול" והשם לרוב מתייחס אל הבולדוג האנגלי.
• בולדוג צרפתי הוא סיפור אחר לחלוטין: מדובר בגרסה קטנה ומחודדת אוזניים של קרוב המשפחה האנגלי, אשר הורבעו בשנת 1,800.
• בולדוג אמריקאי ובוקסר נכנסים גם הם לקטגוריה זו (גזעי "בול"), אך גם הם שונים מאוד אחד מהשני. במאמר הבא נתמקד בגזע האנגלי

הבולדוג הוא כלב שאינו ספורטיבי וההיסטוריה שלהם (לפי מועדון הבולדוג של אמריקה) מעט מרתיעה.

הם הורבעו במקור באירופה של ימי הביניים, עבור פעילות מחרידה בשם "נשיכות שוורים (באנגלית: בול)", אשר כללה התגרות ונשיכת שוורים ע"י הכלב.
לאחר שהפעילות הוצאה מהחוק ב- 1853, התאספה קבוצה של אוהבי כלבים בעלי לב רחב, כדי להציל את הכלבים מן ההתנהגות האכזרית שבני האדם סיגלו להם.

כיום, הבולדוג גודל להיות חביב יותר, עדין יותר, שובב ושובה לב – אך פיזית הגזע עדיין מזכיר את אבותיו המחוספסים ולעיתים, חלק מהתנהגותם הזדונית דולפת החוצה.

התנהגות זדונית זו כוללת עקשנות ותוקפנות. כלבי בולדוג עשויים להיות מאוד רכושניים לאוכל שלהם, לכן חשוב מאוד להיפטר מהתנהגות זו בגיל צעיר. בדרך כלל כלבי הבולדוג ידועים בנאמנות, הידידותיות והרוגע שלהם. הם יכולים לבלות את כל היום בשכיבה על הספה, אך אל דאגה – הם גם אוהבים לשחק. משיכת חבל עבור בולדוג היא שוות ערך לכדורגל עבור מסי, והם אוהבים ללעוס כאילו זו העבודה שלהם, לכן חשוב להרחיק מהישגם נעליים וחפצים אחרים שאתם מעוניינים לשמור על שלמותם.

בולדוג בוגר מגיע לגובה של 35-38 ס"מ ויכול לשקול בין 18 ק"ג ל- 22 ק"ג, נקבות לרוב קטנות יותר ב- 4.5 ק"ג מן הזכרים.

עקב היסטוריית ההרבעה שלהם, כלבי הבולדוג לרוב שריריים ודחוסים. בנוסף, הם נחשבים לגזע עם שקעי ירך שטוחים יותר משאר גזעי הכלבים – מה שעשוי לגרום לבעיות עצם ומפרקים. לחלק מהכלבים יש זנב ישר, בעוד לחלק האחר יש זנב מעט מעוגל.

לבולדוג יש פרווה חלקה וקצרה, אשר מגיעה במגוון צבעים. יש להם אוזניים קטנות ונופלות, מצח מקומט ועור רפוי לכל אורכה של הלסת. סימן ההיכר של הגזע הוא: החוטם. לבולדוג יש אף קטן וחמוד, המעוך בתוך הפרצוף.

בולדוג אנגלי חי לרוב בין 8 ל- 10 שנים.

הבולדוג יכול לעלות במשקל בקלות ובמהירות, לכן פעילות גופנית קבועה היא הכרחית עבור גזע זה. הליכה קצרה או משחק משיכה בחבל יהיו נהדרים, רק היזהרו מחום, מים ומדרגות. טמפרטורה גבוהה אינה משתלבת טוב עם החוטם הקצר שלהם, מים עמוקים נכנסים לאפם בקלות ומגדילים את הסיכון לטביעה, וירידה במדרגות מסובכת למבנה הגוף הכבד והקצר שלהם.

הבולדוג לא נוהג לנבוח הרבה, אך הוא כן נוחר, מחרחר ומתעטש לעיתים קרובות.

לכלבי בולדוג יש לא מעט בעיות בריאותיות פוטנציאליות, אשר מגיעות עם הגזע – ולכן מאוד מומלץ למצוא וטרינר קבוע בעל ניסיון עם כלבי בולדוג, כך שיהיה מוכן אם וכאשר תצוץ בעיה המשויכת לגזע (לדוגמה: כלבי בולדוג אינם מגיבים טוב לחומרי הרדמה כמו יתר גזעי הכלבים, לכן מומלץ לעבוד עם וטרינר אשר מבין בגזע ומודע לעובדה זו). בעיות הבריאות הגדולות ביותר שמגדל בולדוג עלול להיתקל בהן, הן בעיות הקשורות בנשימה ובתזוזה.

עקב הפרעה מטרידה של תסמונת עקב קוצר גולגולת (brachycephalic syndrome), הנגרמת עקב החוטם הקצר, החיך הרך והמוארך או קנה הנשימה הצר שלהם. בנוסף, כלבי בולדוג חווים נקע במפרק הירך ( hip dysplasia), יותר מכל גזע אחר. בערך 72% מכלבי הבולדוג חווים בעיות עצם או מפרק וחלקם מפתחים מחלות עיניים כגון ריסים מיותרים, עפעפיים הפוכים או קרניות מגורות.

מפני שהבולדוג הוא כלב עקשן, חשוב מאוד להתחיל מוקדם את תהליך האילוף. עליכם להיות תקיפים ועקביים, אחרת הוא פשוט לא ילמד. כלבי בולדוג להוטים לרצות, אך צריך להראות להם מי הבוס. טיפ משונה לאילוף בולדוג הוא לאמן אותם לאכול קוביות קרח מגיל קטן, הסיבה לכך היא בעיות הנשימה שהגזע עלול לפתח עם הזמן והקושי שלו לקרר את עצמו – כאשר אתם מלמדים אותו לעכל קרח, אתם מתכוננים למצב בו תצרכו לקרר אותו במהירות.

כלבי בולדוג משירים לא מעט. הברישו אותם לפחות פעם בשבוע (בעדיפות לשלוש פעמים) ושימו לב: העור על פניהם מסודר בקפלים, מה שעלול לגרום למחלות עור שונות כאשר לכלוך ולחות מצטברים ביניהם. חפשו עור אדום ומגרד ונקו לעיתים קרובות את הקפלים.

כמו מרבית הכלבים, גם לבולדוג יש נטייה להשמנה, לכן המפתח הוא להאכיל אותם מספיק כדי לתחזק את מבנה הגוף המוצק, אך למנוע עלייה במשקל. חשוב לציין כי הבולדוג מרייר לא מעט, במיוחד לאחר האוכל.

כלבי בולדוג ידועים לשמצה בגזים שלהם. ראו הוזהרתם.

הבולדוג הוא כלב חזק ועקשן – לכן על הבעלים שלו להיות חזק ודומיננטי על מנת שיוכל לשלוט בו. מומלץ לא לאמץ בולדוג למשפחות עם ילדים קטנים או אנשים מבוגרים, היות והם עשויים להיות קשוחים לעיתים.

ההתנגדות שלהם לאילוף ולשליטה עשויים לגרום גם הן לבעיות במשפחות עם ילדים קטנים. היות וילדים קטנים דורשים גם הם תשומת לב רבה, הבעלים עשויים להתקשות בחילוק היחס בין ילד קטן לבין גור בולדוג.

בנוסף, על הבעלים של הגזע להתמיד בפעילות גופנית כדי למנוע השמנה ולספק מזון וטיפול רפואי איכותיים, על מנת למנוע גזים ובעיות רפואיות המיוחסות לגזע.

• נאמנים וידידותיים
• לא נובחים הרבה
• מגנט תשומת לב
• מסתדרים עם חיות אחרות

• עשויים להיות רכושניים ותוקפניים (אם לא מחנכים נכון)
• עקשנים ומעט קשים לאילוף
• בעיות בריאותיות רבות הקשורות לנשימה ולתזוזה
• גזים ידועים לשמצה